ריח אבק השריפה שעולה משורות שיריו של רוני סומק

סומק יצר סגנון שירי אישי משלו, המושתת על מערך דימויים מורכב ועל טכניקה אשר זכתה לשכלול עילאי כבר בשיריו המוקדמים

אורי הולנדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי הולנדר

כוח סוס, מאת רוני סומק, זמורה ביתן, 2013, 70 עמודים

בפתח ספרו החדש חושף רוני סומק את מה שאפשר להגדיר כאחד מיסודותיה המרכזיים של הפואטיקה שלו: "אני בן של תופרת, וכשהייתי ילד דמיינתי / ברוש למחט ירוקה, / בור לאדמה פרומה / ואת סערת הים לפלונטר שהכה גלים / בכחול פקעת החוטים (...) אמי הפליגה לארצות שגבולותיהן היו קווים שבורים / בעמודי הגְזָרוֹת של ז'ורנל האופנה 'בּוּרְדָה', / וחלמה למלא בפָּיֶטִים את שמלת ההופעות של / גריס קלי, נסיכת מונקו. / היא לא תודה בכך, / אבל אני שנדקרתי בראשי האצבעות, עד שלמדתי / לתפור כפתורי חלום על חולצות היום־יום, / יכול להעיד על כך / בשבועה" (עמ' 7).

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ