יאיר דברת

קְרִיאוֹת תַּעֲנוּג שֶׁפָּרְצוּ מִמִּרְפֶּסֶת
וּצְלִיל הַמִּטּוֹת הַפּוֹצְעוֹת אֶת הַסִּיד,
שָׁטְפוּ אֶת הָרְחוֹב בְּעוֹדִי מְחַפֵּשׂ אֶת
גּוּפְךָ הַדָּרוּךְ, הַדּוֹהֵר וּמַרְקִיד
אִשָּׁה עַד קְרִיעַת עוֹר הַתֹּף, וּבַחֹשֶׁךְ,
נֶחְבָּא בֵּין קִפְלֵי הַסְּדִינִים הַסְּמוּקִים,
כָּבַשְׁתִּי בּוּשָׁה כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִלְחֹשׁ אֵיךְ
אָהַבְתָּ אוֹתָהּ, אַךְ מִתּוֹךְ הַסְּדָקִים
בַּקּוֹל הַלּוֹחֵשׁ חֲשָׁשׁוֹת מִשְׁתַּקֶּפֶת
אַחֲוַת הַגְּבָרִים הַגּוֹבְרִים עַל חִשְׁקָם –
הַחֵשֶׁק הַזָּר הַבּוֹעֵר וְזוֹקֵף אֶת
גּוּפָם בַּחֲלוֹם הַהוֹלֵךְ וְנִרְקַם.
נִסִּיתָ לִכְבֹּשׁ נִיצוֹצוֹת בֵּין שְׂפָתַיִם
שֶׁל פֹּת מִדַּלְדֶּלֶת, עַכְשָׁו הִשְׁתַּדֵּל
שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר אֵיךְ נִפְגַּשׁ מַבָּטְךָ עִם
גּוּפִי הַמֵּסִית, אֵיךְ הַזַּיִן גָּדֵל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ