שיר |

צוואה קטנה

שיר מאת אאוג'ניו מונטאלה. תירגם מאיטלקית והעיר: יצחק לאור

אאוג'ניו מונטאלה
אאוג'ניו מונטאלה

זֶה, אֲשֶׁר עִם לַיְלָה מְנַצְנֵץ
בְּכִפַּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּי,
שְׁבִיל פְּנִינָה שֶׁל חִלָּזוֹן
אוֹ נְיַר זְכוּכִית מְרֻסֶּקֶת,
אֵינֶנּוּ פַּנַּס הַכְּנֵסִיָּה אוֹ הַמִּפְעָל
הַמְּפַרְנֵס
כֹּמֶר אָדֹם, אוֹ שָׁחֹר.
רַק אֶת הָאִירִיס הַזֶּה אֲנִי יָכֹל
לְהַשְׁאִיר לָךְ כְּעֵדוּת
לֶאֱמוּנָה לְמוּדַת-קְרָב
לְתִקְוָה שֶׁבָּעֲרָה לְאַט יוֹתֵר
מִגֶּזַע עֵץ נֻקְשֶׁה בָּאָח.
שִׁמְרִי אֶת הַפּוּדְרָה בָּאֲרוֹנִית
כְּשֶׁכָּל נוּרָה תִּכְבֶּה
הַדְּגִיגוֹן יִהְיֶה לְתֹפֶת
וְלוּצִיפֶר צְלָלִים יֵרֵד עַל חַרְטֹם
מֵהַתֶּמְזָה, מֵהַהַדְסוֹן, מֵהַסֵּינָה
יְנַעֵר כַּנְפֵי חֵמָר חֲצִי-
קְצוּצוֹת מֵעֲיֵפוּת, כְּדֵי לוֹמַר לָךְ: זֶה הַזְּמַן.
לֹא מוֹרֶשֶׁת, לֹא מַזָּל
יוּכְלוּ לִמְשֹׁל בְּהֶתְקֵף הַמּוֹנְסוּנִים
נֶגֶד קוּר עַכָּבִישׁ שֶׁל זִכָּרוֹן,
אֲבָל הִיסְטוֹרְיָה אֵינה נִמְשֶׁכֶת אֶלָּא בְּאֵפֶר
וְהָרֶצֶף הוּא רַק דְּעִיכָה.
נָכוֹן הָיָה הָאוֹת: מִי שֶׁזִּהָה אוֹתוֹ
אֵינוֹ יָכֹל לְהִכָּשֵׁל וְלֹא שׁוּב לְמָצְאֵךְ.
כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת אֵלֶּה שֶׁלּוֹ: הַגַּאֲוָה
לֹא הָיְתָה בְּרִיחָה, הָעֲנָוָה לֹא הָיְתָה
בְּזוּיָה, הַהִבְהוּב הַדַּק הַמִּשְׁתַּפְשֵׁף
שָׁם לְמַטָּה לֹא הָיָה שֶׁל גַּפְרוּר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ