סוהראב ספהרי

כְּשֶׁשָּׁאַל הָרוֹכֵב "אֵיפֹה בֵּית הֶחָבֵר?" שַׁחַר עָלָה,
הַשָּׁמַיִם עָמְדוּ מִלֶּכֶת.
הַהֵלֶךְ נָתַן אֶת עֲנַף הָאוֹר שֶׁבִּשְׂפָתוֹ אֶל אֲפֵלַת חֲלוּקֵי הָאֶבֶן,
הוֹרָה בְּאֶצְבַּע אֶל צַפְצָפָה לְבָנָה וְאָמַר:
"לִפְנֵי שֶׁמַּגִּיעִים לָעֵץ,
יֵשׁ שְׁבִיל גַּנִּים, יָרֹק אֲפִלּוּ מֵחֲלוֹמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים
יֵשׁ שָׁם אַהֲבָה, כְּחֻלָּה כְּמִדַּת כַּנְפֵי הָאֱמֶת.
לֵךְ עַד קְצֵה הַסִּמְטָה, הַמּוֹפִיעָה מֵעֵבֶר לַהִתְבַּגְּרוּת,
אָז פְּנֵה לְפֶרַח הַבְּדִידוּת.
שְׁנֵי צְעָדִים לִפְנֵי הַפֶּרַח,
הִשָּׁאֵר לְרַגְלֵי הַמִּזְרָקָה הַנִּצְחִית שֶׁל אַגָּדוֹת הָאָרֶץ
וְיַעֲטֹף אוֹתְךָ פַּחַד שָׁקוּף.
בְּלִבּוֹ הַזּוֹרֵם שֶׁל הֶחָלָל, שְׁמַע אִוְשָׁה:
רְאֵה יֶלֶד
שֶׁטִּפֵּס לְמַעְלָה, עַל אֹרֶן גָּבוֹהַּ, לֶאֱסֹף גּוֹזָל מִקֵּן הָאוֹר
וְאוֹתוֹ שְׁאַל,
אֵיפֹה הַבַּיִת שֶׁל הֶחָבֵר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ