הדילוגים של סיגלית בנאי

בנאי ב"שכונת התקווה, קהיר" מדלגת בין חיינו כאן למרחב הערבי שמסביבנו ובתוכנו, והמרחק בין פה לשם מצטמצם כמו תחת ידיו של מנתח 
התופר פצע

אמיר בקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמיר בקר

שכונת התקווה, קהיר
סיגלית בנאי. הוצאת ספרי עתון 77, 68 עמ’, 48 שקלים

חוקר המשטרה ד"ר מייזליק נדרש לפענח תאונת פגע וברח בסיפורו הקצר של קארל צ'אפק "המשורר". אלא שהעד לתאונה שהוא מנסה לתחקר הוא, אבוי, משורר: 
"האם תוכל לספר לנו איזו מכונית זאת היתה?... מה היה צבעה ומי ישב בה ואיזה מספר היה רשום על לוחית הזיהוי?" (מתוך "האיש שידע לעופף", תירגם דב קוסטלר, הוצאת דביר). המשורר שוקע בהרהורים אינטנסיביים. "זאת אינני יודע... לא שמתי לב לכך". החוקר מפציר בו: "האם אינך זוכר פרטים כלשהם?"

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ