פו-צ'ו

פעמוני זהב
הָיִיתִי קָרוֹב לְגִיל אַרְבָּעִים
כְּשֶׁנּוֹלְדָה לִי בַּת. שְׁמָהּ
פַּעֲמוֹנֵי זָהָב. עַכְשָׁיו מָלְאָה לָהּ שָׁנָה.
הִיא לוֹמֶדֶת לָשֶׁבֶת, עוֹד לֹא מְדַבֶּרֶת.
אֲנִי בּוֹשׁ שֶׁאֵין לִי נֶפֶשׁ שֶׁל חָכָם.
אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּנַע מִמַּחְשָׁבוֹת נְדוֹשׁוֹת.
מִכָּאן וּלְהַבָּא אֶהְיֶה קָשׁוּר לְעִנְיָנִים שֶׁמִּחוּצָה לִי.
גְּמוּלִי הַיָּחִיד – נַחַת רוּחַ, מְנַת חֶלְקִי עַכְשָׁיו.
אִם הִיא תַּחְסֹךְ מִמֶּנִּי תּוּגָה וְלֹא תָּמוּת בְּגִיל צָעִיר,
אֶהְיֶה טָרוּד לְהַשִּׂיאָהּ לְאִישׁ.
הַתָּכְנִית שֶׁלִּי לְהִתְפַּטֵּר מֵהַמִּשְׂרָה וְלַחְזׁר לֶהָרִים
תִּהְיֶה חַיֶּבֶת לְהִדָּחוֹת בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ