רשמים מראיון עם ג'ק קרואק

שיר מאת אלכס בן-ארי ששמו "כמה שורות אחרי קריאת ראיון 
בן ארבעים־ושישה עמודים עם ג'ק קרואק בגיליון 43 של 'פאריס ריוויו', 1968"

אלכס בן-ארי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלכס בן-ארי

בַּסּוֹף כְּבָר הָיִיתִי חֲסַר סַבְלָנוּת וְצָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְאַנְשֶׁהוּ וְהַקָּפֶה הַשֵּׁנִי הַמְּיֻתָּר שֶׁל תַּחֲנַת הַדֶּלֶק סִמֵּם אוֹתִי לֹא פָּחוֹת מִכָּל מַה שֶּׁסִּפַּרְתָּ שֶׁסִּמֵּם אוֹתְךָ. אֵיפְשֶׁהוּ בָּאֶמְצַע דִּבַּרְתָּ גַּם עַל הַיְקוּ וּבַזֶּה, הֻפְתַּעְתִּי, אַתָּה דַּוְקָא מֵבִין. יֵשׁ מוּלִי עַכְשָׁו, גַּב אֶל גַּב, שְׁנֵי דְּרוֹרִים. מְעַנְיֵן אִם הָיִיתָ קוֹלֵט אֶת זֶה. אוּלַי הָיִינוּ עוֹשִׂים מִזֶּה יַחַד שִׁיר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ