שיר

הבתולה בצהריים

שיר של המשורר פול קלודל,
 שנכתב במלחמת העולם ה-1 כהודיה למרים הבתולה, שהצילה לדעתו את צרפת מתבוסה. תירגם מצרפתית: בני ציפר

פול קלודל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פול קלודל

צָהֳרַיִם. הַכְּנֵסִיָּה פְּתוּחָה. נִכנס כּי צָרִיך.
לא לשֵם תְפִלָה הגעתי, אֵם יֵשׁועּ הַנּוֹצְרִי.

אֵין לִי מַה לָּתֵת לָךְ וְאֵין לִי מַה לִּשְׁאֹל.
בָּאתִי לְהַבִּיט בָּךְ, אִם. זֶה הַכֹּל.

לְהַבִּיט, לִבְכּוֹת מֵאֹשֶׁר, וּלְהִוָּכַח
שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת, וְשֶׁאֲנִי הַבֵּן שֶׁלָּךְ.

בִּזְמַן שהכּל נעצר - צָהֳרַיִם! - לרגע קט
להיות אתך, מִרְיָם, במקום שאת

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ