שיר

משירי הארץ הזאת, רגלי אופנוע של הגוף

"בּוֹאוּ אַחֲרַי וְנֵצֵּא אֶל הָחוּץ הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַשְׁמָמָה, הָבוּ לָנוּ / שְׁמָמָה מִכָּל שְׁמָמָה שֶׁתֻּעָדָף עַל פְּנֵי הַגָּז סָארִין עַל פְּנֵי הַתּוֹר לַמַּסֵכָה". שיר מאת אילן ברקוביץ

אילן ברקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילן ברקוביץ

לוּ אֲנִי בָּא בִּמְקוֹם הֶעָשָׁן, הֶעָפָר הַמִּתְגַּלֵעַ
תַּחַת גַּלְגָּלָיו שֶׁל הָאוֹפְנוֹעַ, לוּ אֲנִי בָּא בִּמְקוֹם
הָאוֹפְנוֹעָן עֲטוּי קַסְדָּה וַחֲלִיפַת מָגֵן
מִפְּנֵי הַזְּמַן לוּ אֲנִי בָּא בִּמְקוֹם הַזְּמַן
וְעוֹבֵר כִּמְרַחֵף לְלֹא עָבָר עָתִיד אוֹ אֶרֶץ בַּת הַגְּבוּל
לוּ אֲנִי דּוֹהֵר כָּמוֹהוּ עַל שׁוּלֵי הַכְּבִישׁ, בְּדֶרֶךְ הַשָּׂדוֹת,
בֵּינוֹת לַיְעָרוֹת, לֹא חוֹשֵׁב עַל יַעַד כְּעַל הַמַּטָרָה
לוּ אֲנִי מַחֲלִיף אוֹתוֹ בְּמַסְעוֹתָיו נוֹסֵעַ בִּנְיָמִינָה
שֶׁמֶּעֵבֶר לַנִּבָּט מִן הַרַכֶּבֶת וּמִשָׁם עַד לְרָאשׁ פִּינָה
שֶׁמֶּעֵבֶר לַנִּבָּט מֵהָר הַצִּימֶר וְשׁוּב חֲזוֹרָה וְחוֹזֵר עֲלִילָה
אֵל נוֹרָא הַנַח לִי עִם הַזְּמַן לוּ אֲנִי מַחְלִיט שֶׁכָּךְ אֶסַּע
עָשָׁן־עָפָר הַדֶּרֶךְ חוֹדֵר אֶת כָּל גּוּפִי עוֹבֵר חֲלִיפַתִּי
בְּאֵין חֲלִיפַתִּי וְזַע מִמֶּנִי אֶל הַחוּץ
וְשׁוּב נִכְנָס אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת וְכָל הַדֶּרֶךְ מֵעֲסָה
אוֹתִי חוֹפְשִׁי מִכָּל הָעֲכָּבוֹת דּוֹהֵר בַּדֶּרֶךְ עַל
רַגְלֵי אוֹפְנוֹעַ שֶׁל הַגּוּף אוֹתִי נוֹסְעוֹת לְכָל אֹרֶךְ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת
לְלֹא עוֹצְרִין בַּבִּדְיוֹנִי וּבַגְּבוּלוֹת הַדֶּרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם קָבְעוּ לָהֶם לְבַל יִטְּעוּ בָּהּ
הִנֵּה הָרֵי הָעֵמֶק יִזְרָעאֵל וְיָקְנְעָם וּמַה עוֹשֶׂה כָּאן פָּארְק
הַהַיי טֶק וּבַת הַזּוּג שֶׁלְּיָדִי הַנִיחִי לִי עֵירוֹם כִּי אֶתְהַלֵךְ לִי
הַנִיחִי לִי וַאַיַיחֵל מוֹתִי בֵּין הַכְּרָמִים כַּנִּתְבַּלַע בְּתוֹךְ הָיְעָרוֹת
הַתִּירִי לִי אֶת הֶעָשָׁן שֶׁבָּעָפָר שֶׁבָּעָשָׁן שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ דּוֹהֵר בַּדֶּרֶךְ
חוֹלֵף עַל פְּנֵי הָאֲבָנִים מַשְׁאִיר חוֹתָם עָנָק כִּנְחַשׁ הַדֶּרֶךְ שֶׁבְּתוֹךְ הַדֶּרֶךְ,
כְּגַלְגַּלֵי עָנָק מִשְׁתּוֹלְלִים כָּמוֹהוּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ וְתַת קַרְקַעִיתוֹ
הַמִּתְפַּרֶצֶת הִיא הַלָּבָּה שֶׁל הַטֶּבַע הִיא נִשְׁמַת אָפָּה פִּצְצַת מֵימָן
הַכִּימִי אֵם כָּל יְלָדֶיהָ טֶבַח שֶׁלָּהֶם כִּי יִמָנַע אִם רַק תָּבוֹאוּ אַחֲרַי וְנֵרֵד מֵאֵם הַדֶּרֶךְ,
כֵּן, בּוֹאוּ אַחֲרַי וְנֵצֵּא אֶל הָחוּץ הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַשְׁמָמָה, הָבוּ לָנוּ
שְׁמָמָה מִכָּל שְׁמָמָה שֶׁתֻּעָדָף עַל פְּנֵי הַגָּז סָארִין עַל פְּנֵי הַתּוֹר לַמַּסֵכָה
וּלְחִסּוּן הַפּוֹלְיוֹ הָבוּ לָנוּ מִתַּחֲלוּאֵי הַטֵּבַע כִּי נָמוּת כַּאֲשֶׁר יִקָבַּע לָנוּ,
בִּיְסוּרִין לְיָד חָיָה זַבַת הַחֵיךְ אוֹ בְּאֹשֶּׁר לְיָד פֶּרַח בֶּן אָגָם
אוֹ בְּעִילוּסִין עִם פֶּרַח בַּת אָדָם הַמְשׁוֹרֶרֶת תִּתְהַלֵךְ כָּמוֹנוּ בְּעָשָׁן עָפָר הַדֶּרֶךְ עַד אֵינְסוֹף הַדֶּרֶךְ.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ