שיר |

לרקוד בישיבה

"כְּיֶלֶד זָקֵן שֶׁעָיַף מִמּוֹרִים שֶׁהוֹרוּ לוֹ לֹא לֹא לֹא לֹא / וּבָעַט בַּשֻּׁלְחָן וְקָפַץ מֵעַל הַגָּדֵר וְעָזַב בְּבֶכִי כְּדֵי לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ" - שיר מאת שחר ברם

שחר ברם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שחר ברם

כְּנוֹסֵעַ עָיֵף שֶׁמָּאַס בְּאַרְצוֹ הַצָּרָה, בְּמָסֹרֶת, מוֹרֶשֶׁת וָדָם
שֶׁהִשְׁחִיתוֹ דְּרָכֶיהָ כְּדֵי כָּך שֶׁהֵעֵז לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל
וּלְבַקֵּשׁ מִפְלָט בְּחֶבֶל אֶרֶץ שׁוֹמֵם וּפְרָאִי;
כְּנָזִיר שֶׁדָּבַק בְּקוֹל בּוֹדֵד בַּהֲמֻלַּת אֱלֹהִים רַבִּים
וּכְשֶׁהִסּוּ אוֹתוֹ כָּפַר בַּעִקָּר וְלֹא הִשְׁלִים
וּבִקֵּשׁ מִקְלָט בַּמִּדְבָּר;
כְּיֶלֶד זָקֵן שֶׁעָיַף מִמּוֹרִים שֶׁהוֹרוּ לוֹ לֹא לֹא לֹא לֹא
וּבָעַט בַּשֻּׁלְחָן וְקָפַץ מֵעַל הַגָּדֵר וְעָזַב בְּבֶכִי
כְּדֵי לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ;
כָּךְ הָרוּחַ נִפְרֶדֶת עַתָּה מִשִּׁרְיוֹן וַחֲנִית וְחוֹצָה סוֹף סוֹף
אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ וּלְלֹא הַכְוָנָה מְגַשֶּׁשֶׁת אַחַר דָּבָר
בַּיְּשִׁמוֹן, שָׁם, חֲסַר שֵׁם, הוּא נוֹשֵׁם.
הִנֵּה הִיא דּוֹהֶרֶת עַל דְּיוּנוֹת הַחוֹל בְּדַרְכָּהּ אֶל הַדָּבָר
הַנִּשְׁזָר מֵאֵינְסְפוֹר גַּרְגְּרִים שֶׁהִיא מְעִיפָה, עַמּוּד עָנָן
מִסְתַּחְרֵר וְקָם הַשָּׁלֵם מִתּוֹךְ רִבּוֹא הַפְּרָטִים מִתְלַכֵּד
וְלוֹבֵשׁ צוּרָה וּבְתוֹךְ כָּך נִפְרַם וְאוֹבֵד וּכְבָר מִתְחַדֵּשׁ
הַמָּחוֹל לֹא פּוֹסֵק בַּמִּדְבָּר הַפָּתוּחַ אֲבָל חֵרוּת הָרוּחַ
קְבוּעָה וְעוֹמֶדֶת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ