שיר |

למתגעגעים לים

"סְפִינוֹת חוֹלְפוֹת בַּחֲלוֹמוֹתַי,/ סְפִינוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת, מֵעַל לַגַּגּוֹת; / וַאֲבוֹי לִי / הַכָּמֵהַּ זֶה שָׁנִים לַיָּם, / מַבִּיט, מַבִּיט וּמְבַכֶּה" - שיר מאת המשורר הטורקי אורחן ולי קניק

אורחן ולי קניק
אורחן ולי קניק

סְפִינוֹת חוֹלְפוֹת בַּחֲלוֹמוֹתַי,
סְפִינוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת, מֵעַל לַגַּגּוֹת;
וַאֲבוֹי לִי
הַכָּמֵהַּ זֶה שָׁנִים לַיָּם,
מַבִּיט, מַבִּיט וּמְבַכֶּה.

בְּזִכְרוֹנִי רִאשׁוֹן מַבָּטַי בָּעוֹלָם,
מֵצִיץ מִבְּעַד לִקְשָׂווֹת שֶׁל צְדָפָה:
הַיָּרֹק שֶׁל הַמַּיִם, כְּחוֹל הַשָּׁמַיִם,
הַדַּבָּק הַמִּשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּיוֹתֵר...
דָּמִּי עוֹדֶנּוּ זוֹרֵם מָלוּחַ
מִכָּל הַחֲתָכִים שֶׁגָּרְמוּ לִי קוֹנְכִיּוֹת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ