בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירי האהבה הנכזבת שתירגמה לאה גולדברג בגיל 17

בצעירותה תירגמה גולדברג שישה שירי עם ליטאיים, שהתפרסמו בכתב עת שערך המורה שלה לעברית. עקבותיהם חוזרים ומתגלים בשירתה הבוגרת

תגובות

בינואר 1928, כשלאה גולדברג היתה בת 16 וחצי, כתבה ביומנה: "אני חוששת שאחרי שאגמור את הגימנסיון, יותר מכל המורים שלי אהיה חייבת תודה למורתי הליטאית. חי נפשי, מגוחך הדבר שבגימנסיון עברי, על ההתפתחות משפיעה יותר מורה אשר מלמדת שפה ליטאית, שפה שאין לה ספרות". ספרות ליטאית לא היתה – אבל שירי עם היו. זה קרה בזכות האיכרים הליטאים בכפרים, ששמרו את שפתם, שעה שאנשי הערים בליטא דיברו במשך מאות שנים רק פולנית ורוסית. שירי העם, הנקראים דַיינוֹת (Dainos, שירי זמר) משקפים את החיים בכפר, ועיקרם שירי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו