במה באמת עוסקים שיריו של יקיר בן-משה

בערב לרגל יציאת ספר שיריו של יקיר בן־משה, כולם עסקו בהורות של המשורר. אבל דווקא מה שנראה כה ברור ומובן מאליו אינו העיקר

אילן ברקוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אילן ברקוביץ'

ערב לרגל יציאת ספר שיריו של יקיר בן־משה, 
"אח, לוּ היה לנו קלרינט" (2013, מוסד ביאליק, 
עורכת: ליאת קפלן), בית ראובן בתל אביב

על פניו נדמה כאילו העוגנים לקריאה בספר שיריו החדש, השלישי, של יקיר בן־משה, "אח, לוּ היה לנו קלרינט", הם ברורים: הספר מחולק לשישה שערים בני 72 שירים בסך הכל. לאחר שיר הפתיחה מורה־הדרך, "אגרוף יופי" מופיעים השערים "השעה תמיד מאוחרת", שאפשר להגדירו כשער ההכנה להורות של המשורר; השער "לאן להוליך את המבט", ובו שירים העוסקים בבנו בכורו מיכאל; השער "חגיגת חורף", ובו שירים על לידת בנו השני, איתמר, ולאחר מכן שערי ההסתגלות למצב ההורי החדש: "בטרם יתעורר הגוף" ו"מעבר לדופן", החותמים את הספר. בין לבין משולבים שירים ממדור שירי זוגיות העוסקים ביחסיהם המורכבים של זוג ההורים הצעירים, המשורר וזוגתו שירלי. עד כאן הכל ברור לכאורה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ