שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שומרי הסף הפואטיים של המודרניות היהודית

שאלתו של ביאליק "מה זאת אהבה?" לא היתה יכולה לעלות על דעתו של טשרניחובסקי. הוא ידע אהבה מהי. מסה במלאות 70 שנה למות טשרניחובסקי

דן מירון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן מירון

השבוע צוינו בבית ביאליק שבעים שנה למותו של שאול טשרניחובסקי וכמעט שמונים שנה למותו של ביאליק: שני משוררים, שהאחד הותיר אחריו בית מפואר, שנעשה למרכז החיים הספרותיים של העיר תל אביב, ואילו לשני, כפי שאמר בעצמו, לא היה משלו כלום, "אף לא שולחן". והזימון הזה כאילו מעלה מחדש את ההשוואה שבלתה מיושן בין ביאליק וטשרניחובסקי כשני הבנאים העיקריים, ה"יכין" וה"בועז", של שירת "התחייה" העברית. האם ראוי לנו שניכנע לנטייה לחזור להשוואה זו שכבר נטחנה עד דק, וגרמה, כמדומה, לא מעט מורַת רוח ועוגמת נפש בעיקר לטשרניחובסקי, שנמצא תמיד נפגע בגללה, אבל גם, כפי שניתן להוכיח, לביאליק, שגם הוא לא שבע נחת ממנה?

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ