בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שומרי הסף הפואטיים של המודרניות היהודית

שאלתו של ביאליק "מה זאת אהבה?" לא היתה יכולה לעלות על דעתו של טשרניחובסקי. הוא ידע אהבה מהי. מסה במלאות 70 שנה למות טשרניחובסקי

12תגובות

השבוע צוינו בבית ביאליק שבעים שנה למותו של שאול טשרניחובסקי וכמעט שמונים שנה למותו של ביאליק: שני משוררים, שהאחד הותיר אחריו בית מפואר, שנעשה למרכז החיים הספרותיים של העיר תל אביב, ואילו לשני, כפי שאמר בעצמו, לא היה משלו כלום, "אף לא שולחן". והזימון הזה כאילו מעלה מחדש את ההשוואה שבלתה מיושן בין ביאליק וטשרניחובסקי כשני הבנאים העיקריים, ה"יכין" וה"בועז", של שירת "התחייה" העברית. האם ראוי לנו שניכנע לנטייה לחזור להשוואה זו שכבר נטחנה עד דק, וגרמה, כמדומה, לא מעט מורַת רוח ועוגמת נפש בעיקר...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו