שירה מתפרצת על הקפיטליזם הבּיבּיאני

רוב שיריו של דן אלבו שואפים אל האוניברסלי, אבל כמה שירים, המבכּים את פני החברה וההתאכזרות לחלשים, התפרצו מעצמם מלבו של המשורר אל הדף

אמיר בקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר בקר

הקצה שאין מאחוריו דבר
דן אלבו. הוצאת כרמל, 62 עמ', 
79 שקלים

לשירה עדשות רחבות וצרות, טלסקופיות ומיקרוסקופיות. בכוחה להקיף בעדשתה הפנורמית עיר ושָמֶיה במלים ספורות, כפי שעלה בידיו של נתן אלתרמן בשירו "ירח": "גַם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת./ שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר/ זָרִים וּמְבֻצָּרִים./ בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת/ עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצרְצָרִים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ