שירה מתפרצת על הקפיטליזם הבּיבּיאני
רוב שיריו של דן אלבו שואפים אל האוניברסלי, אבל כמה שירים, המבכּים את פני החברה וההתאכזרות לחלשים, התפרצו מעצמם מלבו של המשורר אל הדף
הקצה שאין מאחוריו דבר
דן אלבו. הוצאת כרמל, 62 עמ',
79 שקלים
לשירה עדשות רחבות וצרות, טלסקופיות ומיקרוסקופיות. בכוחה להקיף בעדשתה הפנורמית עיר ושָמֶיה במלים ספורות, כפי שעלה בידיו של נתן אלתרמן בשירו "ירח": "גַם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת./ שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר/ זָרִים וּמְבֻצָּרִים./ בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת/ עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצרְצָרִים".