להלן כל מה שחסר בביוגרפיה החדשה של נתן אלתרמן

דן לאור אסף עובדות רבות על חיי אלתרמן, אך את משמעות הקשרים ביניהן לא ימצא הקורא: לא הבנת השירה, 
לא הריתמוס, לא הלשון,
 לא הרוח ו
לא הנפש

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן מירון
דן מירון

אלתרמן, ביוגרפיה מאת דן לאור, הוצאת עם עובד, ספריית אופקים, 2014, 912 עמודים

לאחר שהשלים את כתיבת הביוגרפיה המחקרית המקיפה של ש"י עגנון קיבל עליו דן לאור משימה כבדה ונכבדה כקודמתה ואולי אף יותר מקודמתה – כתיבת סיפור החיים והיצירה של נתן אלתרמן . המשימה אולי כבדה מקודמתה משום שבעוד שעגנון היה כל־כולו סופר הנתון למלאכתו, אלתרמן היה לא רק המשורר המרכזי של תקופתו, אלא גם איש ציבור, שלעמדותיו נודעה במשך תקופה מסוימת השפעה רבה. לקראת סוף דרכו נעשה גם איש פוליטי מובהק, שנוי במחלוקת. נוסף על כך היה אלתרמן ממניחי היסוד של התרבות הפופולרית הישראלית, המתרגם המובהק של הדרמטורגיה הקלאסית (שייקספיר, ראסין, מולייר), מחזאי "רציני" ובה־בעת איש הבימה הזעירה, שנחשבה לסאטירית (למעשה, היא מעולם לא היתה כזאת. תמיד ביטאה את הדעה הקונסנסואלית של צרכנֶיהַ. הסאטירה האותנטית מפרקת את הקונסנסוס).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ