זיכרונות הקיבוץ של יפתח אלוני

זיכרונות ילדות ובַחֲרות מזינים רבים משירי ספרו של אלוני, "שימותו הקוצים", ומעוררים לפעמים תחושות עבר שנדמה כאילו הן חיות בנו, גם אם אינן שלנו

אמיר בקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר בקר

שימותו הקוצים

יפתח אלוני. הוצאת אפיק, 67 עמ’, 50 שקלים

זיכרון הוא מהחזקים שבמנועים השיריים. בעידן שבו תיעוד החוויות האישיות גובר ותוכף עד כי הוא מתבצע כמעט ברציפות, נדמית ההנצחה המתמדת בצילום ובהקלטה כצורך כפייתי. היא דוחקת את רגלי החוויה הראשונית, מייתרת את הטעם להיזכר בעבר, ומקשה אפילו על צפייה מאוחרת בחומר המוקלט והמשומר. שהלא המלאכה כה רבה והפנאי מועט, וממילא הכל שמור לבטח בַּטִמיון הווירטואלי - יתכבדו נא הביטים הדיגיטליים ויוסיפו לאצור בחובם את חיינו, בלי להטרידנו בהם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ