ט"ו בשבט |

הזדמנות ירוקה להבין מהי "אקו-פואטיקה"

שלושה ספרים חדשים, שראו אור באנגלית, עוסקים בקשר שבין האדם, האדמה והשירה מתוך הנחה שידיעת הסביבה הקרובה תורמת לידיעת עצמך

סבינה מסג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סבינה מסג

מקובל להתחיל טקסט אֶקו־פואטי בסיפור אישי, המעוגן במקום ספציפי. כך עושה גם קָמִיל דוֹנְגִי, משוררת אפרו־אמריקאית שערכה את האנתולוגיה "טבע שחור". היא מספרת כי כשעקרה מבוסטון לעיר קטנה נהגה להתלונן על כך שאינה רואה מהחלון אנשים, כלומר סיפורים, אלא עצים בלבד. ואז החלה להתעניין בעץ מסוים.

עד מהרה התברר שיש לעץ סיפור; סיפור אימה הקשור למורשתה, שכן הוא שימש עמוד תלייה לשחורים. העץ העצום צמח מעל בריכת שחייה ישנה שהרשויות בחרו לסתום במקום לשקם. והנה לראשונה גילתה שעץ מעניין אותה וגם בריכת שחייה. היא החלה לשוטט בסביבה כדי לסקור את הבריכות החדשות שנבנו ואף את בריכות הנחלים שבהן נהגו ילדים - לבנים כשחורים - לשחות ולא פעם לטבוע. העניין האנושי ההיסטורי הוא אפוא עילת המסע אל הקשר המחודש עם הטבע, בעיקר עם עצים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ