מסע בעקבות חייה הסוערים של יוכבד בת מרים

ביקור בבלארוס ואוקראינה, המקומות שעיצבו את המשוררת להיות, כפי שאמר נתן אלתרמן, "אחד המגעים הגדולים והעזים שידע הכינור העברי"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אביבה קרינסקי

"שמי יוכבד בת נחום זלזניק. בת 25. נולדתי בפלך מינסק בעיר מזיר. בתי בת 6 חודשים נולדה בלנינגרד. שמה מאריאסא בת שמעון זלזניק. מאוד מאוד מבקשת אני אותו זלמן שיעשה כל מה שיוכל ותלוי בו כדי לשלוח לי את הוויזה במהירות הכי אפשרית. מצבי דחוק מאוד ורוצה אני כבר לצאת מכאן".

מכתב גנוז מכמיר לב זה שכתבה המשוררת יוכבד בת־מרים לזלמן וולפובסקי, והשמור היום בארכיון “גנזים”, היה קצה חוט שהביא אותי לכפר הקטן קפליץ' (caplichy) המצוי היום בבלארוס. בכפר זה נולדה ב-1901 יוכבד זלזניאק, שכינתה עצמה בת־מרים: מרים – אמה, ומרים הנביאה, אחות משה, המשוררת הראשונה בישראל, שהיתה מקור השראתה ועוצמתה. הכפר, שבתחילת המאה העשרים מנה כארבע מאות תושבים, אינו מצוין במפות, ובת־מרים העדיפה לעתים לציין את העיר הידועה יותר שלידו, מזיר, כמקום הולדתה במכתבים לא רשמיים. רק בעזרת הצלבת מידע מ"יד ושם", ממרכז הארכיונים הספרותיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אילן בר דוד, ומערך אנציקלופדי בשפה הרוסית על הכפר, ששלחה אלי הגניאולוגית נדיה ליפס מקייב, הצלחתי לגלות את מקומו. חיפוש כפר מתעתע זה היה רק צעד ראשון, ובמידה רבה סמלי, במסע במחוזות שבין מציאות לבדיון - נופי ילדותה ובגרותה המוקדמת של המשוררת בת־מרים, במלאות שישים וחמש שנה לסתימת הגולל על שירתה ושמונים וחמש שנה לעלייתה לארץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ