שיר

הלַאמִיָּה

שיר של א-סמואל אבן עאדיא, ממשוררי הג'אהלייה, בן המאה השישית. תירגם מערבית: יהונתן נדב

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
א-סמואל אבן עאדיא

לזכר דן דאור, במלאות 
ארבע שנים למותו

אִם לֹא יִטָּמֵּא בִּנְבָלָה כְּבוֹד אָדָם,
כָּל לְבוּשׁ שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת יָפְיוֹ בּוֹ יַכְלִיל;
אִם לֹא יַעֲמֹס עַל נַפְשׁוֹ מַתְלָאוֹת,
לֹא יִמְצָא לַתְּהִלָּה וְלַשֶּׁבַח כָּל שְׁבִיל;
בִּזַּתְנוּ אִשָּׁה: מַה זָעוּם מִסְפָּרְכֶם,
וָאַשִּׁיב לָהּ: אַךְ קֹמֶץ נֶחְשָׁב לְאָצִיל;
לֹא יִמְעַט מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כְּמוֹתֵנוּ, זָקֵן
וַנַעַר כְּמֵהִים תִּפְאָרָה לְהַגְדִּיל;
מְעַטִּים – אַךְ הַגֵּר בִּשְׁעָרֵינוּ נִכְבָּד,
וּמִנְהַג הָרַבִּים גֵּרֶיהֶם לְהַשְׁפִּיל;
יֵשׁ הָר בִּגְבוּלֵנוּ, מִשְׁכַּן כָּל חוֹסֶה,
הָר רָם וְנִשָּׂא, כָּל מַבָּט יַאֲפִיל;
שָׁקְעוּ מוֹסָדַיו תַּחְתֵי אָרֶץ, רֹאשׁוֹ
יִתְנַשֵּׂא עַד כּוֹכָב, מִי אֵלָיו יַעְפִּיל;
הֵן אָנוּ בַּקֶּטֶל רְבָב לֹא נִמְצָא,
אַף אִם לִבְנֵי עַאמֶר נֶחְשָׁב זֶה מַבְחִיל;
לַמָּוֶת עָרַגְנוּ, נָחִישׁ אֶת בּוֹאוֹ,
אַךְ שׂוֹנְאָיו – שְׁנוֹתֵיהֶם מִי יוּכַל לְהָכִיל;
וְאֵין בָּנוּ שָׂר שֶׁכִּלָּה מְלוֹא יָמָיו,
אוֹ נִקְטָל וְדָמוֹ הַנִּשְׁפָּךְ לֹא גָּאוּל;
עַל פִּי חֲרָבוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ קוֹלְחוֹת,
וְאַךְ לַהַב הַחֶרֶב נַפְשֵׁנוּ יַטְבִּיל;
נִצְרַפְנוּ הֵיטֵב, יִחוּסֵנוּ בְּלִי רְבָב,
מוֹלִידֵינוּ דְּגוּלִים – אָב וָאֵם, אֵין מַבְדִּיל;
אִכַּפְנוּ סוּסִים מֻבְחָרִים וָנִרְכֹּב
לַמּוֹעֵד לִנְאוֹת חֶמֶד וְשָׁם נַאֲהִיל;
זַכִּים כְּמֵי עָב, לֹא יִקְהֶה הַנִּצָּב,
בִּקְהָלֵנוּ קַמְצָן וְכִילַי לֹא יַקְהִיל;
אִם נֹאבֶה, נִתְגּוֹלֵל עַל כָּל אִישׁ בְּמִלִּים,
אַךְ דְּבָרֵנוּ אֵיתָן, הַמַּכְחִישׁ לֹא יוֹעִיל;
אִם מֵת אַלּוּפֵנוּ יָקוּם לוֹ יוֹרֵשׁ,
כִּנְדִיבִים יְדַבֵּר וּכְמוֹתָם הוּא פּוֹעֵל;
לֹא הִדְעַכְנוּ אִשֵּׁנוּ לְמוּל הַבָּאִים,
לֹא אֵרַע שֶׁאוֹרֵחַ אֶת שְׁמֵנוּ קִלֵּל;
יְמוֹתֵינוּ נוֹדְעוּ לִתְהִלָּה בֵּין אוֹיְבִים,
כְּסוּסִים אַבִּירִים, רַמָּכִים לְהַלֵּל;
מִקֶּדֶם עַד יָם חַרְבוֹתֵינוּ כֻּלָּן
נִפְגְּמוּ בְּדָקְרָן שִׁרְיוֹנוֹת הַבַּרְזֶל;
לֹא יֵצֵא לַהֲבָן מִנְּדָנוֹ, לֹא יָשׁוּב,
עַד הִכְרִיעַ כָּל שֵׁבֶט בְּקֶטֶל וָחִיל;
לֹא תֵּדְעִי מִי אֲנַחְנוּ? חִקְרִי בַּבְּרִיּוֹת,
הַיּוֹדֵעַ חָכָם, מִי שֶׁלֹּא – בּוּר וּכְסִיל;
כִּי בְּנֵי אַ־דִּיַאן הֵם הַצִּיר לְעַמָּם,
וְעָלָיו סָב הַמֶּמֶל, חוֹזֵר וּמַתְחִיל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ