שיר |

הלב שלי

"אַתָּה לֹא יָכוֹל לְתַכְנֵת אֶת הַלֵּב, אֲבָל /הַחֵלֶק הֲכִי טוֹב שֶׁבּוֹ, הַשִּׁירָה שֶׁלִּי, הוּא פָּתוּחַ". שיר מאת פרנק אוהרה. תירגם מאנגלית: עמוס אדלהייט

פרנק אוהרה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרנק אוהרה

אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לִבְכּוֹת כָּל הַזְּמַן
וְלֹא לִצְחֹק כָּל הַזְּמַן,
אֲנִי לֹא מַעֲדִיף "מַצָּב" זֶה אוֹ אַחֵר.
אֲנִי מַעֲדִיף אֶת הַמִּיָּדִיּוּת שֶׁל סֶרֶט גָּרוּעַ,
לֹא רַק מַרְדִּים אֶלָּא גַּם הַסּוּג
הַגָּדוֹל, הַמְּבֻיָּם בְּהַגְזָמָה רִאשׁוֹנִית. אֲנִי רוֹצֶה
לִהְיוֹת לְפָחוֹת בַּחַיִּים כְּמוֹ הֶהָמוֹן. וְאִם אֵיזֶה
מַעֲרִיץ מִמַּכָּרַי יִקְרָא "זֶה לֹא
מַתְאִים לִפְרַנְק!", הַכֹּל לְטוֹבָה! אֲנִי
לֹא לוֹבֵשׁ חֲלִיפוֹת חוּמוֹת אוֹ אֲפֹרוֹת כָּל הַזְּמַן,
לֹא נָכוֹן? לֹא. אֲנִי לוֹבֵשׁ חֻלְצוֹת עֲבוֹדָה לָאוֹפֶּרָה,
בְּדֶרֶךְ כְּלָל. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהָרַגְלַיִם שֶׁלִּי תִּהְיֶינָה יְחֵפוֹת,
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַפָּנִים שֶׁלִּי יִהְיוּ מְגֻלָּחִים וְהַלֵּב שֶׁלִּי -
אַתָּה לֹא יָכוֹל לְתַכְנֵת אֶת הַלֵּב, אֲבָל
הַחֵלֶק הֲכִי טוֹב שֶׁבּוֹ, הַשִּׁירָה שֶׁלִּי, הוּא פָּתוּחַ.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ