שירים |

ניל יאנג. זוכרת?

"איזה דיינר מאוחר, הברמנית בשחור לסבי, ועגיל גָּבָּה עָבֶה מהרגיל, אפשר גם להבחין בזנב קעקוע על הצוואר. אני בן מאתיים כבר" - שירים מאת ישראל נטע

ישראל נטע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישראל נטע

וזו התמונה: ערב חג שני של פסח, ברדיו מנגנים קונצ'רטו לוויולה של עודד זהבי, מלחין ישראלי בן זמננו. מבעד למשקפי הקריאה השרב נשבר בחלון ושיחי יערת הדבש, מטושטשים משהו, מלאי תודה. על ברכַּי הספר מלאכים במקרא, מאת אלכסנדר רופא: היה המורה הראשון שלי בחוג למקרא. השירה העתיקה מחלחלת אלי דרך הוויולה, והשרב בחלון, והסקוטש: יְהֹוָה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש מימינו אשדות למו. כלומר, ברור, אנחנו כבר לא בעניין העתיק הזה של יהוה, ובכל זאת, אלפי שנים, המדבר. מרבבות קודש. אלכס מזהה את אשדות במקדש בהר נבו. על השולחן הטלפון נרעד קלות: נורית מחכה, הנכדה שלנו, נו, בוא כבר אדריאן מוסרת, נגמרת לה הסבלנות. זו התמונה. היש גבולות לאהבה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ