המתח בין "זך המוקדם" ל"זך המאוחר"

מחקרה של סיגל נאור-פרלמן הוא הראשון, עד כמה שהעניין נשמע הזוי, המוקדש לשירתו המאוחרת של זך ולמלכוד שאליו נקלע לאחר שובו מאנגליה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק לאור

בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה, עיון בשירתו המאוחרת של נתן זך, מאת סיגל נאור־פרלמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, 176 עמודים

אחרי כמעט שני עשורים, שבהם לא פירסם שום ספר, חזר נתן זך לארץ משהות ממושכת באנגליה, וב־1979 ראה אור ספרו "צפונית־מזרחית". חמש שנים אחר כך התפרסם ספרו, "אנטי-מחיקון". בין שני הספרים הללו, אומרת סיגל נאור־פרלמן, בספרה הבהיר והממצה, "בשדות אז אולי", הבין זך "את המלכוד שנקלע אליו; קשה, אם לא בלתי אפשרי לכתוב שירה אחרי זך, כלומר אחרי נוסח זך של 'שירים שונים' (1960). נוסח זה, שסימני ההיכר שלו הם א־סנטימנטליות, אינטלקטואליזם מרוחק, שלילת השלילה, חזרות כמו־אליוֹטיוֹת והצפנה בלתי פוסקת, המלוּוָה בשכבות של אירוניה חריפה, התקבע בתודעת הקוראים ובעיקר בשיח הביקורתי הספרותי כדגם המרכזי, ואף קבע לא מעט את דרכם של המשוררים שכתבו לצד זך ואחריו".

תגיות: