בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האב המייסד של הפואטיקה המזרחית בישראל

ארז ביטון זכה באחרונה בפרס יהודה עמיחי, אך במשך שנים החמיצה האוזן ההגמונית, הקובעת מה ראוי להיקרא מורכב או פשטני, את החתרנות בשירתו

46תגובות

היה זה בעקבות מלחמת יום הכיפורים והמעבר לתל אביב. המשורר ארז ביטון החל בתהליך של "איסוף עצמי", אז כתב את ראשוני השירים המשפחתיים האתניים: "הוויה חנוקה של ילדות מרוקאית דחויה ומיותרת הפכה פתאום לחומר שירי חי, חגיגי, מלא צהלת ביטוי, התחברו לי בשירים הערבית והעברית, במין מוסיקליות עסיסית כמו ממתק נדיר", כתב ב-2006. בשירים באו לידי ביטוי גם תחושות של ניכור חברתי וקרע פנימי על רקע קונפליקט בין זהויות. תיאור ילדותו בלוד ומגע העט באזורים נגועים מתחברים לדימוי בעל השתמעות פוליטית בהכרח, בעצם השמעת קולו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו