אופיר משרקי
אופיר משרקי

ראיתי עצמי כמותן

רָאִיתִי עַצְמִי כְּמוֹתָן
הַנָּשִׁים הַבּוֹדְדוֹת
שֶׁל הַשִּׁירָה הָעִבְרִית

יֵשׁ יָמִים אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ
מָה קוֹרֶה לִי
לֹא מוֹצֵאת אֶת הַקָּצֶה שֶׁל הַמִּטָּה
אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי עֵרָה, עֵרָה מִדַּי
וְהַמִּטָּה בְּגֹדֶל הַחַיִּים שֶׁפִסְפַסְתִּי

אַרְבַּע אִמָּהוֹת לַשִּׁירָה הָעִבְרִית
אֲנִי הָאֵם הָרְבִיעִית
חִלָּזוֹן מֶטָפִיזִי
מַשְׁאִירָה אַחֲרַי
כָּל מָה שֶׁצָּעִיר בִּי בְּרֶגַע הִזְדַּקֵּן
יֵשׁ יָמִים רַדְיוֹ אַקְטִיבִיִּים בָּהֶם
אֲנִי רַדְיוֹ פָּסִיבִית מַקְרִינָה
מָה שֶׁקּוֹלֶטֶת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ