שיר

הפנדליסט

אנשים אחרים - חבריי או יריביי, משפחתי או שונאיי - נכנסו לי לחיים, לרחבה, והשופט פסק: בעיטה חוזרת. אני ניגש אל הפנדל השני שלי כמו אל החיים. שלי

אודי שרבני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אודי שרבני

אני ניגש אל החיים כמו ששחקן כדורגל ניגש אל הפנדל השני שלו באותו משחק. / אל החיים שמולי, אני ניגש כמו עם הפנדל השני שלי. / אותו שוער, אותה זיעה, אותו מגרש, אותו שופט. / אותו אלוהים. / לפני כן, אנשים אחרים - חבריי או יריביי, משפחתי או שונאיי - נכנסו לי לחיים, לרחבה, / והשופט פסק: בעיטה חוזרת. / אני ניגש, אם כן, אל הפנדל השני שלי כמו אל החיים. שלי. / והשוערים שממולי, בראשם הפינה שבעטתי אליה בפנדל הקודם. / ובראשי גם ראשם ובראשם גם ראשי / ומכאן, האינסוף, חיי הנצח; בראשי ראשם שיודע שראשם בראשי שיודע שראשי בראשם / וכן הלאה. /
ועלי לבחור: פינה חדשה, או קודמת - / הפרפראזה היא פיל במגרש חרסינה באצטדיון ע"ש "הבינינו".
ושם, בין הבינינו, אחד עשר מטרים, קו החיים / ובקו החיים, החיים ניגשים אל הפנדל השני שלהם כמו משורר שצריך לסגור את השיר שלו: / בחירה אמנותית באנטי־שיא או שיא. // והראשון, הוא בסך הכל, תשובת נגד / לבחירה הצפויה של השני. / והשני, הוא בסך הכל, תשובת נגד / לבחירה הצפויה של הראשון. // וכן הלאה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ