המטרה: למצוא את מדינת אשכנז של רועי חסן

ברחוב הנשיא בחדרה אני מתחקה אחר שורשי שירתו של חסן, ופתאום, לא הרחק משם, לנגד עיני מתגלה הפגנה של צעירים שצועקים "מוות לערבים"

אילן ברקוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן ברקוביץ'

השעה שמונה בערב ואני ברחוב הנשיא בחדרה. באתי לכאן בעקבות "עתידי", שירו של רועי חסן, שנולד בחדרה. השיר מופיע בספר שיריו הראשון, "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומֵי פה" (2014, הוצאת טנג'יר, בעריכת שלומי חתוכה).

השיר מחזיק ארבעה בתים בני 23 טורים. הנה תחילת הבית הראשון שלו: "ראיתי את ארז ביטון הולך ברחוב / הנשיא בחדרה, / ידיו חופשיות ממקל / תומך דרך, רציתי / ללכת על עקבותיו / ואין עקבות, מלבד קצב / הלומות צעדיו / על המדרכה. אבן קשה / לא תלכוד / עקבותיו של ציפור חולם" (עמ' 59). נבחן כמה דברים בבית זה: תחילה ננסה לפענח את זהות הדמות המוזכרת בו בשמהּ. על פניו ברור כי מדובר במשורר הוותיק ארז ביטון, מוקד הערצה של משוררים צעירים מזרחיים רבים, דוגמת אלמוג בהר שאף הקדיש לו שיר בספר שיריו הראשון, "צימאון בארות" (2008). אך קריאה בראיון שערך עם חסן העיתונאי עינב שיף ב"ידיעות אחרונות" לא מכבר מגלה תמונה מורכבת מעט יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ