איך אלוהים הפסיד למוסיקה בשירתו של גיורא פישר

פישר הוא לא רק משורר חילוני אלא גם כופר. במה הוא כן מאמין? במוסיקה, בוודאי, אך לא רק בזו הקלאסית כי אם גם בכל מוזיקה אנושית שהיא

אילן ברקוביץ'
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ'

צירי חיים, שירים מאת גיורא פישר, הוצאת קשב, 2014

מהי נקודת הכניסה אל שיר? בשירו של המשורר גיורא פישר (יליד 1951, מושב אביגדור), "קול המוזיקה", המופיע בתחילת ספר שיריו השני, "צירֵי חיים" (2014, קשב, עמ' 9) נדמה כי נקודת הכניסה קלה. שם השיר מכוון, כנראה, אל תחנת הרדיו המוזיקלית של קול ישראל; המוטו של השיר מכוון אל סיפור מגדל בבל המקראי תוך שהוא מציג ציטוט מקוטע מתוכו. ואילו הבית הראשון של השיר ממפה את השטח היטב: "בַּדֶּרֶךְ לְקִרְיַת מַלְאָכִי אֲנִי שׁוֹמֵעַ / אֶת הַסִּינִי צ'וֹ לִיאַנְג לִין / בַּקּוֹנְצֶ'רְטוֹ לְכִנּוֹר שֶׁל פְּרוֹקוֹפְייֶב. / עַל הַפִילְהַרְמוֹנִית שֶׁל לוֹס אַנְגֶ'לֶס / מְנַצֵּחַ הַפִינִי אֶסָה פֶּקָה סָלוֹנֵן". אמנם המשורר ומבקר השירה, עמיתי אורי הולנדר, הזהירנו פעם כי "יש להתייחס בחשדנות לכל אותם משוררים המדברים על מוסיקה, ובייחוד להופעות של יצירות מוסיקליות בין שורותיו של שיר". אך אני דווקא לא חושד בפישר, ונפנה לפתוח את מסע ההתחקות שלי אחר שירו, שהמשורר עצמו אף בחר לתתו גם בגב הספר, ללמדנו על מידת החשיבות שהוא מייחס לו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ