ניר אלון
ניר אלון

קללה קטנה

יָא הוֹמוֹ זוֹ קְלָלָה קְטַנָּה כְּמוֹ פָאק אוֹ שִׁיט.
כְּשֶׁרֹאשׁ פַּטִּישׁ חוֹמֵק מֵרֹאשׁ מַסְמֵר, נֹאמַר,
כְּשֶׁהַמִּכְנָס מֻכְתָּם מִשּׁוֹקוֹ בְּשַׂקִּית,
נִפְתָּח כָּל בֹּקֶר וְהַיּוֹם עִמָּהּ נִגְמָר.
יָא הוֹמוֹ זוֹ קְלָלָה קְטַנָּה כְּמוֹ פָאק אוֹ שִׁיט.

אֲנִי וְאַתְּ, קְלָלָה קְטַנָּה, כְּזוּג רֵעִים.
כְּמוֹ פַּסְקָל וְהַתְּהוֹם שֶׁלְּצִדּוֹ.
לְכָל מָקוֹם יַחְדָּו הוֹלְכִים, הֲגַם רוֹאִים
שֶׁמִּצַּלְעִי יָצָאת - וְלָךְ אֲנִי נִדּוֹן.
אֲנִי וְאַתְּ, קְלָלָה קְטַנָּה, כְּזוּג רֵעִים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ