בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"וְיוֹם אֶחָד פָּנָה זִכְרִי אֶל הַנִּקְבִּית"

"לָכֵן, נִקְבִּית שֶׁלִּי, תִּהְיִי זִכְרִית אֲנִי אֶהְיֶה נִקְבִּית שֶׁלָךְ, נַשְׁלִים אֶת כָּל מָה שֶׁהֶחְמַצְנוּ וְאֶת הַמְּצוּקוּת נִשְׁכַּח", שיר קברט 
מרפובליקת ויימאר

תגובות

גרמניה של רפובליקת ויימאר היתה מעבדה אנושית. רעיונות פוליטיים וחברתיים התנגשו בה זה בזה וקיבלו ביטוי אמנותי בקברטים ומופעי הרביו שהוצגו בערים הגדולות. שם התריסו נגד הסדר הקיים, תמכו בפמיניזם אך גם במופעי עירום, עודדו אהבה בין בני אותו המין, קידמו משנה פוליטית מהפכנית - והכל בעטיפה מוסיקלית הומוריסטית. רבים מיוצרי הקברטים היו ממוצא יהודי ובהם מרסלוס שיפר, בן לסוחר עצים יהודי, שברוח התקופה נהג לשלב הומור עם מחאה חברתית ופוליטית, בפרט בתחום הזהות המינית. השיר "זכרי ונקבית" (בגרמנית Maskulinum -...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו