בַּבֹּקֶר קָם מַר אִישׁ

אַף פַּעַם לֹא נָקַטְתִּי עֶמְדָּה, שָׁתַקְתִּי כְּשֶׁנִּשְּׁלוּ, חִסְּלוּ, כָּלְאוּ - מוּל כָּל סַמְכוּת הִרְכַּנְתִּי רֹאשׁ קָטָן. אַמְתִּין כָּאן עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם; עוֹד אֲחַדֵּשׁ חַיַּי בְּעֹנֶג כְּמוֹ פַּעַם

אמיר אור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר אור

בבוקר

בַּבֹּקֶר קָם מַר אִישׁ, רֹאשׁוֹ דּוֹאֵב.
שָׁתָה כּוֹסִית אוֹ עֶשֶׂר אֶמֶשׁ, אַךְ
הַר מִסְמָכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ מֻנָּח -
לַעֲבוֹדָה עָלָיו לְהִתְיַצֵּב.
הוּא מְמַהֵר לָאוֹטוֹבּוּס. הַבּוֹס
קַפְּדָן גָּדוֹל, וְחֶרֶב פִּטּוּרִים
מַנְחִית בְּיַד קַלָּה עַל מְאַחֲרִים,
אִם בְּקַלְקָלָתָם אוֹתָם יִתְפֹּס.
דַּקָּה לְתֵשַׁע - הוּא בַּמַּעֲלִית,
עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת וּכְבָר הוּא בְּמִשְׂרָד.
עֵינָיו בּוֹהוֹת בְּצַג מַחְשֵׁב נַיָּד,
וּמַרְאִיתוֹ - כְּמוֹ שָׁם הָיָה תָּמִיד.
אֶת הַמִּשְׂרָד שָׂרַף לוּ רַק יָכֹל;
שְׂפָתָיו מְאַחֲלוֹת יוֹם צַח לַכֹּל. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ