בְּחָזֵהוּ פָּנָס מְהַבְהֵב מֵחַשְׁמַל סוֹפִיּוּת אֲרֻכָּה, נוֹאֶשֶׁת

"לַיְלָה, יָרֵחַ יְחִידִי עוֹלֶה בַּלֵּב הַהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְכָלֶה, הַלֵּב הַקָּרוּעַ לִרְוָחָה בָּאוֹר בּוֹ זָרְחָה בְּגוּפוֹ מִי שֶׁזָּרְחָה", שיר מאת נדב הלפרין

נדב הלפרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדב הלפרין

לא.א

זָר

מִי שֶׁשָּׁמַע מַנְגִּינָה מְעוֹפֶפֶת מְעַל רֹאשׁוֹ
וְיָדַע שֶׁלֹּא יוּכַל לָשִׁיר אוֹתָהּ. לְבַדּוֹ מוּל הַנּוֹף הַנִּשְׁבָּר.
מִי שֶׁנֵּרוֹת שַׁבָּת כָּבוּ לְנֶגְדּוֹ
עַל אַף הַתְּפִלּוֹת, עַל אַף יָדוֹ הַמְּבַקֶּשֶׁת.
מִי שֶׁזָּכַר לְהִתְנַחֵם בְּחֶסְרוֹנוֹ, וְשָׁכַח.

בְּחָזֵהוּ פָּנָס מְהַבְהֵב
מֵחַשְׁמַל סוֹפִיּוּת אֲרֻכָּה, נוֹאֶשֶׁת.
וְאֵשׁ מָסַכִּים קָרָה מַבְעִירָה אֶת פָּנָיו
הַזָּרִים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ