בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני עיוורים הנפגשים בנְהָרָה, באור גדול

ברגע של מפנה היסטורי בתולדות השירה העברית, המשורר העיוור ארז ביטון פונה אל הפייטן העיוור דוד בוזגלו ומזמינו לבוא "אל במת הבמות"

2תגובות

העברית של דיזנגוף, העברית של הפרברים, הערבית היהודית המרוקאית וההיברידיות של "מִסּוֹת קְטַנּוֹת שֶל בַּךְ / בִּיהוּדִית / מָרוֹקָאִית", אינן ממצות את סוגי השפות שארז ביטון פונה אליהן כדי לייצג או לפתור את הקונפליקט שהוא מצוי בו, וקיימת לפחות עוד עברית אחת. אם העברית של הפרברים המזרחיים נתפשה על־פי רוב על־ידי המרכז ההגמוני כעברית נמוכה של שפת רחוב, עברית שבורה של מהגרים, הרי שבאה עברית חמישית שגם היא מזרחית, בעלת רצף ארוך של קיום, המכילה את לשון החכמים, התפילה, המדרש, ההלכה והפיוט, שבתוכה הוא חש...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו