שני עיוורים הנפגשים בנְהָרָה, באור גדול

ברגע של מפנה היסטורי בתולדות השירה העברית, המשורר העיוור ארז ביטון פונה אל הפייטן העיוור דוד בוזגלו ומזמינו לבוא "אל במת הבמות"

אלמוג בהר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלמוג בהר

העברית של דיזנגוף, העברית של הפרברים, הערבית היהודית המרוקאית וההיברידיות של "מִסּוֹת קְטַנּוֹת שֶל בַּךְ / בִּיהוּדִית / מָרוֹקָאִית", אינן ממצות את סוגי השפות שארז ביטון פונה אליהן כדי לייצג או לפתור את הקונפליקט שהוא מצוי בו, וקיימת לפחות עוד עברית אחת. אם העברית של הפרברים המזרחיים נתפשה על־פי רוב על־ידי המרכז ההגמוני כעברית נמוכה של שפת רחוב, עברית שבורה של מהגרים, הרי שבאה עברית חמישית שגם היא מזרחית, בעלת רצף ארוך של קיום, המכילה את לשון החכמים, התפילה, המדרש, ההלכה והפיוט, שבתוכה הוא חש בעלות על השפה, בניגוד ללשון של רחוב דיזנגוף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ