דורי מנור
דורי מנור

השיעול

בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הִיא הָיְתָה מִשְׁתַּעֶלֶת
כְּשֵׁם שֶׁיָּשִׁישׁ יְהוּדִי נֶאֱנָח.
הָיִיתִי אוֹרֵב לְבוֹאָהּ בְּלִי תּוֹחֶלֶת,
בְּלִי דֹּפֶק, בְּלִי נֶשֶׁק, בְּלֵב מְקֻנָּח,

בְּעַיִן אִלֶּמֶת. עַל גְּדוֹת הַמִּרְפֶּסֶת
(לִפְנֵי שֶׁסָּגְרוּ אוֹתָהּ שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים)
הָיִיתִי אוֹרֵב לְבוֹאָהּ וְלוֹעֵס אֶת
הַחֹד הַקֵּהֶה שֶׁל הַגַּעְגּוּעִים,

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ