שיר |

בשורת הארבה

שִׁבְטֵי הַמִּדְבָּר עוֹלִים מִתּוֹךְ הַחוֹל כְּמוֹ נְחִילֵי אַרְבֶּה צָהֹב. נְחִיל חוֹבֵר לִנְחִיל, וְהֵם פּוֹשְׁטִים לְכָל עֵבֶר וּפְנֵיהֶם אֶל הָעִיר שֶׁיֹּעֲדָה מִשָּׁמַיִם. שיר מאת יעקב שביט

יעקב שביט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב שביט

רָץ הֵבִיא אֶת הַשֶּׁדֶר מִיְּחִידַת הַמִּשְׁמָר בִּגְבוּל הַמִּדְבָּר בַּדָּרוֹם
אֶל הַסְּטְרָטֵגוּס, וּמִמֶּנּוּ יָצְאָה הַבְּשׂוֹרָה בְּהוּלָה:
שִׁבְטֵי הַמִּדְבָּר עוֹלִים מִתּוֹךְ הַחוֹל כְּמוֹ נְחִילֵי אַרְבֶּה צָהֹב
נְחִיל חוֹבֵר לִנְחִיל,
וְהֵם פּוֹשְׁטִים לְכָל עֵבֶר
וּפְנֵיהֶם אֶל הָעִיר שֶׁיֹּעֲדָה מִשָּׁמַיִם.
רוּחַ גְּדוֹלָה דּוֹחֶפֶת אוֹתָם
רְכוּבִים עַל גְּמַלִּים;
אֵין מָה שֶׁיַּעַצְרֵם!

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ