"הבה להבא": כתב עת שמקדים את זמנו

כתב העת הספרותי בעריכת עודד כרמלי מתנהג כמו מתבגר מבריק, שבא לקדוח בראש ל"אמא ספרות" את כל התיאוריות הפוטוריסטיות שהוא מחיה

דוד (ניאו) בוחבוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד (ניאו) בוחבוט

הבה להבא

עורך: עודד כרמלי. 92 עמודים

הגיליון הרביעי של כתב העת "הבה להבא" בעריכת עודד כרמלי מניח לפנינו אלטרנטיבה רעיונית, המצליחה לחרוג מן המנעד השגור של תפישות העולם הפילוסופיות־השיריות שמוכרות לנו ממרחב הזירה הספרותית.

"הבה להבא" נפתח בטקסט "לנכדינו המדוזות", מניפסט מאת העורך כרמלי. מניפסט זה מאפיין היטב את התדר הייחודי של התכנים הכמו־ניסיוניים בכתב העת. אידיאות כבדות משקל מקבלות ביטוי מילולי אוורירי, בטון רציני להצחיק, או אם תרצו — מצחיק להרצין. כך, למשל, ב"לנכדינו המדוזות" שוטח כרמלי את טיעונו המכריע בתגובתו אל ה"שמאל הסוציולוגי" ש"מפנטז לחזור לחברה בטעם של פעם, לחברה שבה כל אדם יודע את מקומו המנואץ בעולם". כרמלי מפשיט את הגותו ברוח האופיינית ל"הבה להבא": בלשון אינפנטילית של רעיונאי ליצני המייצר בידור פוטוריסטי ("אבל אנחנו בני אדם, לעזאזל, לא מומנטים רוחניים!/ אוניברסליזם הוא הומניזם!/ אוניברסליזם הוא פלורליזם!/ אוניברסליזם זה האיזם של היקום!/ מי אתם שתצאו נגד האיזם של היקום, שמנדריקים?").

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ