זֶה מִתְנַשֵּׂא, הַבֵּן שֶׁל יוֹסִי, חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ

"אֶת כָּל שִׂנְאַת הוֹרֵיהֶם נָקְמוּ בִּי, בְּמַפַּא"י וּבָרִסּוּס וּבַקִּבּוּצִים. בִּבְשָׂרִי שִׁלַּמְתִּי אֶת חֲרוֹן עוֹלֵי עָרָב, בִּשְׁנַת 1977, בְּקִרְיַת שְׁמוֹנָה", שיר מאת ישי שריד

ישי שריד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישי שריד

קרית שמונה, 1977

מָה זֶה? שׁוֹאֵל בְּנִי,
וּמַרְאֶה עַל הַצַּלֶּקֶת הַגְּדוֹלָה בִּירֵכִי הַשְּׂמָאלִית.
זֶה עָשָׂה לִי יֶלֶד בְּשֵׁם מְנַחֵם עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית הַסֵּפֶר מְצוּדוֹת
בְּקִרְיַת שְׁמוֹנָה, מוּל הַחֶרְמוֹן הַלָּבָן, בְּחֹרֶף 1977.
לָקַח שֶׁבֶר בַּקְבּוּק וְקָרַע אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְחָרָט בְּתוֹךְ בְּשָׂרִי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ