שירה בלתי נסבלת ששוברת את הטאבו של השואה

"אין דרך ראויה אחרת מלבד הזדעזעות אישית ומעוררת אימה משחיטת בעלי חיים". הספר הנדיר "תיקוני שואה" משווה בין השוֹאות, שלנו ושלהם

איל מגד
איל מגד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איל מגד
איל מגד

תיקוני שואה, שירים, מאת חן ישראל קלינמן, הוצאת כרמל, 2014

אין לי חשק לקרוא את הספר הזה. בטח אין לי חשק להתעמק בו ולהתייחס אליו. אני רוצה לסלק אותו מעל פני, לשכוח ממנו. כאילו לא הגיע אל מפתני. כאילו אינו מפציר בי: "קח אותי, תתעמק בי, תתייחס אלי".

אבל גם אם אקרא, גם אם אתעמק, גם אם אתייחס, מה זה יעזור. גורלם של היצורים החיים, החיים לא פחות מאתנו, ואולי יותר, שבשמם הוא מדבר ולמענם נכתב — נחרץ. שום דבר לא ישנה את העובדה הזאת. דינם נגזר לנצח נצחים, ושום ספר, גם לא נהדר ונורא כ"תיקוני שואה", לא יעזור. אין טעם. תיקון לא יהיה לשואה הזאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ