אהוד פקר

אֲנִי נִסְחָף אֶל מְעַרְבֹּלֶת הַלֶּבַנְט
בְּקָרוּסֶלַת בּוּזָה
צִבְעוֹנִית מְתַקְתַּקָּה

מַקְלוֹת הַקָּוָסִים
עִם גֻּלּוֹת הַכֶּסֶף
(עֵץ וּמַתֶּכֶת מְדַבְּרִים עִם אֶבֶן)
וּגְלִימוֹת כֹּהֲנִים
טְווּיוֹת בְּזָהָב
(מְנַגְּבוֹת אֶת שְׁלוּלִיּוֹת הָרֶפֶשׁ)

הַסָּרָיָה בְּיָפוֹ
וְהַקִּישְׁלֶה בִּירוּשָׁלַיִם
קוֹלְטוֹת וּפוֹלְטוֹת
אֲבַק דְּרָכִים
וְחַיָּל טוּרְקִי
הַמְּשַׁלֵּם מַשְׂכֹּרֶת וּדְמֵי רוֹבִים וּדְמֵי סוּסִים
אוֹרֵב בַּצָּד לְקַבֵּל שַׁלְמוֹנִים
וּבֵינְתַיִם
טוֹפֵחַ בְּיָד עַל לֶחִי
וְקוֹטֵל זְבוּבִים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ