שיר

רכבת תחתית

דֶּרֶךְ הָאָבִיב אִשָּׁה זָרָה מִתְרוֹמֶמֶת, / גֶּרֶב לָבוּשׁ עַל קַרְסֻלָּהּ, וְנִגְמָר / הַרְחֵק מִמֶּנִּי. אֲנִי נֶאֱנָח עַל הַמִּפְתָּן: / לִבְלוּב חַמִּים, לַחוּת זָרָה. שיר מאת גוטפריד בן

גוטפריד בן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גוטפריד בן

צְמַרְמֹרֶת קְלִילָה, לִבְלוּב מֻקְדָּם, כְּמוֹ
עוֹלֶה מִיַּעַר, בּוֹקֵעַ מֵעוֹר שָׂעִיר.
גֵּאוּת אֲדֻמָּה, מַמְרִיא הַדָּם הָרָם.

דֶּרֶךְ הָאָבִיב אִשָּׁה זָרָה מִתְרוֹמֶמֶת,
גֶּרֶב לָבוּשׁ עַל קַרְסֻלָּהּ, וְנִגְמָר
הַרְחֵק מִמֶּנִּי. אֲנִי נֶאֱנָח עַל הַמִּפְתָּן:
לִבְלוּב חַמִּים, לַחוּת זָרָה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ