כנשר על כנפיך נשאתני: הספד מלא אמפתיה לחמור

שיר עברי בן חמש מאות שנה, שבו כותב המשורר על חמורו הנאמן שהלך לעולמו, הסתתר בין כתבי יד של פיוטים ממרוקו ומתפרסם כאן לראשונה

יוסף שיטרית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסף שיטרית

שיר מיוחד זה, המובא כאן לראשונה לאור הדפוס, גיליתי אותו לפני יותר משלושים שנה בכתבי־יד של פיוטים עבריים שהועתקו במאה ה-19 בקהילת מכּנאס שבמרוקו. הוא לא נשא אקרוסטיכון ולא יוחס לאף לא משורר אחד. עד לאחרונה הייתי סבור שהוא חובר בידי אחד מפייטניה הרבים של הקהילה במאה ה-18 או במאה ה-19, ואולי אף בידי ר׳ שמואל עמאר (1889-1829), הדיין והמשורר בן הקהילה, שבסמוך לפיוטיו הוא הועתק לרוב. אלא שבאחרונה עיינתי בכתב־יד נוסף של פיוטים שמקורו ממכּנאס והנמצא בידי פאול דהן, בעל אוסף יודאיקה חשוב וכתבי־יד עבריים רבים ממרוקו, היושב בבריסל. במקור זה, יוחס השיר במפורש לר׳ אליעזר אשכנזי בכתובת הכוללת את הבית הראשון של השיר: ״מספד החמור — אבל כבד ומספד תמרורים / על מות הנכבד אשר בעדת החמורים — יסדו כמה״ר [=כבוד מורנו הרב רבי] אליעזר אשכנזי על שמת לו חמורו״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ