שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מַשֶּׁהוּ רִירִי לוֹמֵד לִזְחֹל / תּוֹלַעַת, לֹא בַּת / קוֹל"

בספר שירים שני, המשוררת הילה להב עוסקת בפרשת פילגש בגבעה, אבל לא מפרה את הגבולות של המיתוס המקראי. להפך, היא אפילו מצרה אותם

אילן ברקוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ

עד הבֹקר, מאת הילה להב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, 93 עמודים

לעתים, קורא השירה עשוי לשאול את עצמו מה יקרה עם ספר שירים חדש שהוא קורא בעוד עשרים שנה, למשל, האם עדיין יקראו בו? במקרה של ספרה החדש, השני, של המשוררת והמוסיקאית הילה להב (ילידת 1985, זכרון יעקב), "עד הבוקר" (2015, הוצאת הקיבוץ המאוחד), שקדם לו הספר "יחידה" (שראה אור ב-2011 באותה הוצאה), נדמה כי התשובה החיובית לכך היא קלה. להב היא משוררת מקובלת בקרב משוררי דורה והיא בוחרת לכתוב את שירי הספר, שמוגדר על ידה כפואמה, בהתבססות מוחלטת על ספר הספרים היהודי, התנ"ך, שהוא כרטיס הכניסה הרשמי לכל שירה עברית המבקשת להיות קאנונית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ