שיר |

בַּנּוֹי תֵלֵך

שיר אהבה מפורסם של לורד ביירון, שהולחן לפי מנגינת "לכה דודי" עוד בחיי המשורר. תירגם: ישראל דויד

לורד ביירון
לורד ביירון

בַּנּוֹי תֵלֵך

בַּנּוֹי תֵלֵך, כְּלוּלָה כִּשְׁחוֹר
עֲתִיר כּוֹכָב וְצַח מֵעָב,
וְכל הַטּוֹב בִּשְׁחוֹר וּצְחוֹר
בְּחִין־עֵינָהּ נִמְסַך־נוֹשַׁב,
נִגְלַם לְתוֹך רוֹך זֶה שֶׁל אוֹר,
נִמְנַע מִיּוֹם שֶׁל רַהַב רָב.

צְלָלִית פָּחוֹת, בַּת־אוֹר יוֹתֵר,
קִמְעָא יַמְעִיטוּ מֶשֶׁך חֵן —
נוֹפֵף בְּכל קְווּצּוֹת עוֹרֵב,
מַקִּיף פָּנִים, עָנוֹג, קוֹרֵן;
הֵם פְּנֵי שִׂיבְרָהּ, מָתוֹק, שָׁלֵו
מֵפִיק יְקַר ראשׁ בּוֹ שָׁכֵן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ