אֲנִי מַלְכַּת הַפְּרָטִים הַקְּטָנִים / הַשָּׂרָה לְעִנְיָּנִים טְרִיוְיָאלִיִים

על "שטחים פתוחים" ו"כשירדנו מהעצים", ספרי השירה הראשונים של מאיה ויינברג, רופאה וטרינרית וחוקרת עטלפים, וחוקרת התרבות יונית נעמן

אילן ברקוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אילן ברקוביץ'

"שטחים פתוחים" מאת מאיה ויינברג, עורך: יובל פז, הוצאת ספרי עיתון 77, 2015

"כשירדנו מהעצים" מאת יונית נעמן, עורכת: תמי ישראלי, הוצאת גמא 
והקיבוץ המאוחד, 2015

באחרונה ראו אור, בהצטרפות מקרים מעניינת למדי, כמה וכמה ספרי שירה ראשונים של כותבים, שמבחינה דורית משתייכים אל המשוררים ילידי שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, שלעומתם כבר פירסמו ספרי שירה. אין הכוונה למשוררי ברנז'ה פעילים, אלא למי שנוכחותם בעולם השירה המקומי ספורדית יותר. מתוכם בחרתי לכתוב כאן על שתיים: מאיה ויינברג (ילידת 1976, תל אביב), רופאה וטרינרית וחוקרת עטלפים באוניברסיטת תל אביב, מחברת הספר "שטחים פתוחים"; ויונית נעמן (ילידת 1975, יהוד, יד אליהו), חוקרת תרבות, מחברת הספר "כשירדנו מהעצים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ