שיר |

לָקַחַת עַל עַצְמְךָ אֶת כָּל כֹּבֶד הָעוֹלָם

"תָּמִיד יִשָּׁאֵר טַעַם לְוַאי מָרִיר בַּפֶּה וְהַיֵּאוּשׁ הַמִּדַּבֵּק שֶׁל אוֹתָהּ זְקֵנָה שֶׁרָאִיתָ אֶתְמוֹל בַּחַשְׁמַלִּית". תירגם מפולנית דוד וינפלד

אדם זגייבסקי
אדם זגייבסקי

אלתור

אַתָּה צָרִיךְ לָקַחַת עַל עַצְמְךָ אֶת כָּל כֹּבֶד הָעוֹלָם
וְלַעֲשׂוֹתוֹ קַל, נִסְבָּל.
לָשִׂים אוֹתוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם
כְּמוֹ תַּרְמִיל גַּב וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
הֲכִי טוֹב לְעֵת עֶרֶב, בָּאָבִיב, כְּשֶׁהָעֵצִים
נוֹשְׁמִים בְּשַׁלְוָה, צָפוּי לַיְלָה
נָאֶה וּבַגַּן מִתְפַּצְפְּצִים עֲצֵי בּוּקִיצָה.
אֶת כָּל הַכֹּבֶד? הַדָּם וְהַכִּעוּר? זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
תָּמִיד יִשָּׁאֵר טַעַם לְוַאי מָרִיר בַּפֶּה
וְהַיֵּאוּשׁ הַמִּדַּבֵּק שֶׁל אוֹתָהּ זְקֵנָה
שֶׁרָאִיתָ אֶתְמוֹל בַּחַשְׁמַלִּית.
מַדּוּעַ עָלֵינוּ לְשַׁקֵּר? הֲרֵי הַהִשְׁתַּלְהֲבוּת
קַיֶּמֶת אַךְ וְרַק בַּדִּמְיוֹן וְעַד מְהֵרָה הִיא נֶעֱלֶמֶת.
אִלְתּוּר — תָּמִיד רַק, אִלְתּוּר
זוּלָתוֹ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים דָּבָר, קָטָן אוֹ גָּדוֹל —
בְּמוּזִיקָה, כְּשֶׁחֲצוֹצְרַת הַגֶּ'ז בּוֹכָה בַּעֲלִיצוּת,
אוֹ כְּשֶׁאַתָּה מַבִּיט עַל גִּלְיוֹן נְיָר לָבָן
וְגַם אָז כְּשֶׁאַתָּה בּוֹרֵחַ
מֵהָעֶצֶב וּפוֹתֵחַ כֶּרֶךְ שִׁירִים אָהוּב;
בְּרֶגַע זֶה מְצַלְצֵל, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הַטֶּלֶפוֹן
וּמִשֶּׁהוּא שׁוֹאֵל — הַאִם לַאֲדוֹנִי/גְּבִרְתִּי יֵשׁ עִנְיָן
בַּדְּגָמִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּנוּ? לֹא, תּוֹדָה רַבָּה.
נוֹתָרִים אַפְרוּרִיּוּת וְחַד גּוֹנִיּוּת; אֵבֶל
שֶׁלֹּא תְּרַפֵּא הַיָּפָה בָּאֶלֶגִיּוֹת.
וְשֶׁמָּא יֵשׁ דְּבָרִים נִסְתָּרִים מֵאִתָּנוּ
שֶׁבָּהֶם הַמֶּלַנְכּוֹלְיָה וְהַהִתְלַהֲבוּת מְעֹרָבוֹת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ