שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כשירדנו מהעצים": שירת המחאה של יונית נעמן

בספרה, הנאמנות למזרחיות, לנשיות ולמעמד הופכת להתנגדות. "מֵאָז שֶׁזָּקַפְתִּי קוֹמָה", היא כותבת, "הַקּוֹפָה שֶׁבָּעֹמֶק מִתְדַּפֶּקֶת/ לִפְרֹץ"

אפי זיו
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אפי זיו

כשירדנו מהעצים
יונית נעמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 78 עמודים, 55 שקלים

"כְּשֶׁיָּרַדְנוּ מֵהָעֵצִים,/ סָבְתָא סָעִידָה בְּשִׂמְלָה וְרִקְמָה/ אֲנִי בְּנַעֲלֵי קְרוֹקְס,/ הַשִּׁימְפַּנְז שֶׁהָיִיתִי עַד לֹא מִכְּבָר/ נִכְלָא אֶצְלִי/ בְּעֹמֶק הַבֶּטֶן". כך פותחת המשוררת וחוקרת התרבות יונית נעמן את השיר שעל שמו היא קוראת לספר הביכורים שלה "כשירדנו מהעצים". במרכזו של הספר — עיסוק מדויק ומורכב בשאלת הנאמנות. הכתיבה של נעמן כמשוררת, כאקדמאית, כתל־אביבית, כ"לייט בלומרית" (כשם אחד משיריה הנפלאים) היא ציווי לנאמנות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ