"בית הפסנתרים": זיכרונות הילדות של ארז ביטון

ספרו של ביטון מעמיד את הקורא מול עולם גדול ממנו, מורכב ואחר. העולם הזה גדול מכדי לדבר עליו. זהו עולם חינוך העיוורים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בית הפסנתרים, שירים, מאת ארז ביטון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, 150 עמודים

כל שיר הוא גישוש באפלה. עומדות לרשותך כמה שורות — מה כבר תגיד על העולם הגדול? אבל בספרו החדש של ארז ביטון הגישוש מוחשי מאוד. הצד השני של היד ושל השפה נוכח יותר מצד הגוף. במלים אחרות, הספר הזה מעמיד את הקורא בו מול עולם גדול ממנו, מורכב ואחר. העולם הזה גדול מכדי לדבר עליו. זהו עולם חינוך העיוורים. ביטון הוא כמעין אסטרונום המצביע על נקודות אור, אבל הגיבור הראשי במחזה הזה הוא החושך. אפשר היה להדפיס דף שחור בין שיר לשיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ