הבושה
"הַבּוּשָׁה לֹא יָדְעָה מַה תַּעֲשֶׂה עִם עַצְמָהּ / אָז הִיא כּוֹפְפָה רֹאשָׁהּ וְאָז נִסְּתָה לִזְקֹף רֹאשָׁהּ / אֲבָל רֹאשָׁהּ לְפֶתַע נִתַּק מִמֶּנָּה". שיר מאת רחל חלפי
הבושה
הַבּוּשָׁה לֹא יָדְעָה מַה תַּעֲשֶׂה עִם עַצְמָהּ
אָז הִיא כּוֹפְפָה רֹאשָׁהּ וְאָז נִסְּתָה לִזְקֹף רֹאשָׁהּ
אֲבָל רֹאשָׁהּ לְפֶתַע נִתַּק מִמֶּנָּה
וְאָז הִיא נָטְלָה אוֹתוֹ בֵּין יָדֶיהָ וּפָכְרָה
אֶצְבָּעוֹת מִתְפּוֹקְקוֹת וְנִסְּתָה וְנִסְּתָה
לְהַחֲזִיק בּוֹ שָׁם מֵעָלֶיהָ
אֲבָל הוּא נָפַל מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
צָנַח אֶל תּוֹךְ הַשְּׁלוּלִית הַזֹּאת (שֶׁהִיא קוֹרֵאת לָהּ "אֲנִי")
וְאָז הִיא נִסְּתָה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמָהּ
בָּרְאִי אֲבָל לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה כִּי הָרֹאשׁ
לֹא הָיָה וְגַם לֹא הָעֵינַיִם
וְאָז הַבּוּשָׁה הִתְחִילָה לָרוּץ לְפֹה לְשָׁם
נֶחְבֶּטֶת בֵּין קִירוֹת עַצְמָהּ —
מַה יְהֵא עָלַי כָּזֹאת בּוּשָׁה! —
וְאָז הָאֶגְרוֹפִים שֶׁלָּהּ הֵחֵלּוּ לְתוֹפֵף
וְדָפְקוּ וְדָפְקוּ עַל הַלֵּב
וְהַלֵּב וְהַלֵּב, חָפוּי וְכָתוּשׁ, פָּרַץ
אֶת כְּלוּב הַצְּלָעוֹת שֶׁלָּהּ נוֹרָה
אֶל הַקִּיר וְהִכָּה בּוֹ הָלוֹךְ וְחָזוֹר
וְאָז גַּם הוּא צָנַח אֶל תּוֹךְ הַשְּׁלוּלִית
(שֶׁהִיא קוֹרֵאת לָהּ "אֲנִי")
וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יָדְעָה לֹא יָדְעָה מַה
תַּעֲשֶׂה עִם עַצְמָהּ כְּרוּתַת־לֵב
שְׁסוּפַת רֹאשׁ —
מַה נּוֹתַר לָהּ לַעֲשׂוֹת
לְבַד מִלִּתְלֹש אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַפְּרוּעוֹת
בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַפְּכוּרוֹת וְלָרוּץ בַּחֲדָרִים
בַּחֲדָרִים שֶׁל לִבָּהּ הַזָּרוּק
וְאָז לְפֶתַע נִמְתְּחָה אֶל עֵבֶר הַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן
וְחִפְּשָׂה שָׁם דַּף בְּסֵפֶר וְשׁוּרָה בְּתוֹכוֹ עַל יֶלֶד
אֲבָל הִיא לֹא מָצְאָה אֶת הַדַּף וְכָל הַדַּפִּים
נִתְלְשׁוּ וְעָפוּ לְכָל הָרוּחוֹת בַּסְּעָרָה הַזֹּאת