שיר |

רֶגַע שֶׁל הִתְבַּהֲרוּת

"וְנָשַׁפְתִּי בִּתְנוּכֵי הָאָזְנַיִם: לָמַדְתִּי אֶת שְׁמוֹתֶיךָ בַּבָּשָׂר. בְּצַלְמִי וּבִדְמוּתִי אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֵיךָ וְאַתָּה נִבְהַל וּמִצְטַמְצֵם". שיר מאת בחור ישיבה בן 22

זיו לחמי (שם בדוי)
זיו לחמי (שם בדוי)

מבשרי

וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ
(איוב י"ט כ"ו)

הָיָה לָנוּ רֶגַע שֶׁל הִתְבַּהֲרוּת
בְּהִלָּה קְלוּשָׁה שֶׁל יָרֵחַ. רַךְ מֵעָנָן, מִבְּרָכָה
כָּבְתָּה בִּי הַזָּרוּת. הָיִיתִי נוֹטֵף וְזוֹרֵחַ
קַל פֶּה וְלָשׁוֹן רָחַצְתִּי בְּךָ
חֲלָבִי וְסוֹלֵחַ

וְנָשַׁפְתִּי בִּתְנוּכֵי הָאָזְנַיִם:
לָמַדְתִּי אֶת שְׁמוֹתֶיךָ בַּבָּשָׂר. בְּצַלְמִי וּבִדְמוּתִי אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֵיךָ
וְאַתָּה נִבְהַל וּמִצְטַמְצֵם, קָשׁוּב לְמְָּה שֶׁיֹּאמַר
הַגּוּף הַמְּבֻיָּשׁ הַזֶּה שֶׁרָחַק מִמְּךָ, מְהֻסָּס וְנִכְמָר
הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹדֵעַ אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹת בְּרוּרִים. הִנֵּה אֲנִי
הִנֵּה אִשּוֹנָי בּוֹעֲרִים, הָרֵיחַ הָעַז בְּשִפּוּלֵי הַצַּוָּאר
מִפְתְּּנֵי הֶחָזֶה. בִּטְנִי הָרַכָּה
הַיָּדַיִם הָנִּפְרָקוֹת בִּתְּשׁוּקָה
לְהֵרָאוֹת לְךָ גַּם בִּקְלוֹנִי, דַּל וְרָפֶה,
קִמּוּרִים וְצַלָּקוֹת. הִתְבּוֹנַנְתָּ בִּי
וּמַבָּטְךָ עָשָׂה בִּי אוֹר נָטוּי שֶׁל חֶסֶד וְהָיִיתִי יָפֶה
וּמִתְפַּיֵּס, וְנִלְחֲשוּ מִמֵּנִי מִלִּים שֶׁהִטְמַנְתִּי כְּפִתְקֵי תְּפִלָּה
הֵיכָן שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי שֶׁתְּחַפֵּשׂ

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ