הישארות הנפש של זלדה בתוך קוראיה וסובביה

הדוברים בסרט "זלדה: אשה פשוטה" שהו במחיצתה של המשוררת או במחיצת שיריה, אבל ברור לגמרי כי הם נושאים אותה בתוכם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

זלדה: אשה פשוטה, סרט בבימויו של יאיר קדר, אנימציה: Jewboy, ישראל, 2015, 55 דקות

בין שלל התגובות הראשונות לשירת זלדה (ספרה הראשון, "פנאי", הופיע ב-1967) בלטו שתיים: של מאיר ויזלטיר ושל יונה וולך, שהיו אז בשנות העשרים שלהם. התגובות היו בולטות לא רק מצד תוכנן, אלא מצד סגנונן. חמוטל בר־יוסף, בספרה על שירת זלדה, הבינה מה התרחש שם: וולך וויזלטיר לא רק הגיבו על שירת זלדה "מבחוץ" כדרך מבקרים, אלא השתנו מכוח המגע עם שירתה. לא היה זה שינוי בלתי הפיך וקבוע, ובכל זאת חל בהם שינוי הלב. כשכתבו עליה יצאו שניהם מן הטון ההרגלי שלהם ופסעו, כל אחד מהם, צעד או שניים לעבר השירה החדשה שנתקלו בה וטבלו באורה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ